You are using an outdated browser. For a faster, safer browsing experience, upgrade for free today.
חדש באתר

לגביע היגיון משלו

שיתוף כתבה

לגביע היגיון משלו

הטור הבא ייתן למועדונים הבינוניים והקטנים את כל הסיבות מדוע לא כדאי להם להירשם למפעל גביע המדינה – ומנגד, מה הרפורמה שצריך לעשות, כדי להפוך את מפעל הגביע לחוויתי ומהנה.

מאת: אורי שמיר – עורך האתר

 

שבוע חלף מסופ"ש של משחקי גביע המדינה. את הדברים החריפים שאני אעלה בטור הזה נמנעתי מלפרסם בסופ"ש שעבר, מאחר והדבר האחרון שרציתי הוא לדכא את האווירה. עכשיו, כשרוב משחקי הגביע כבר שוחקו, זה הזמן להגיד את האמת ולצעוק את אותן טענות קשות של נציגי קבוצות ומועדונים – שחלקם חוששים לעשות זאת בפומבי. בטור הזה אתן לכל המועדונים הקטנים, אלה שלא נמצאים בטופ 20 של מחלקות הנוער בישראל, את כל הסיבות מדוע לא כדאי להם לקחת חלק במשחקי הגביע.


פוטנציאל גדול למפח נפש


בכל עונה אנחנו עדים לכך, שבסיבוב הראשון השיקול הגאוגרפי הוא הקו המנחה של משחקי השלב המוקדם – וזהו בהחלט שיקול נכון. מה שכן, ההגרלות יוצרות קרקע פוריה למפחי נפש – לקבוצות מובסות, לשחקנים שיורדים בוכים מהמגרשים ובמקרים הגרועים יותר – שחקנים שכתוצאה מהחוויה הקשה של תבוסה בהפרש אסטרונומי מסיקים מסקנות ופורשים מכדורגל. אין שום סיבה שקבוצה בכירה של מועדון חזק תוגרל למשחק מול קבוצה שניה של מועדון בדרג בינוני ואף נמוך מכך או מול קבוצה ראשונה של מועדון שאינה ברמה של לתת פייט במשחק כזה. אין גם שום סיבה שבשלב הזה קבוצות מהליגות הבכירות ייפגשו קבוצות מליגות ברמת איכות נמוכה יותר באופן משמעותי. נכון, יש גם מדי פעם תוצאות מפתיעות או משחקים שמספקים מאצ' אפ לא חד צדדי בין קבוצה מליגה בכירה לקבוצה שאינה מליגה בכירה. מה תוצר הלוואי של כך? נכון, מחטפים של שחקנים.

מנהל של מחלקת נוער עם קבוצות בכל שנתוני הגיל, הסביר מדוע לא רשם את קבוצות המועדון הצעירות למשחקי הגביע: "אם הקבוצה שלי תיתן פייט – דקה לאחר המשחק או אולי אפילו במהלכו, יפנו נציגים מהקבוצה השניה לשחקנים שלי או להוריהם, יפתו אותם לעבור לשורותיהם ולנו יהיה קשה לשמור על אותו שחקן. אם הקבוצה שלי תהיה בשר תותחים במשחק, הביטחון העצמי של השחקנים יהיה ברצפה ויכול להיות שיהיו שחקנים שיפרשו. את הגביע אנחנו ממילא לא ניקח, אז בשביל מה אנחנו צריכים את זה?".

 


ילדים באים למגרש כדי ליהנות, לא כדי לחוות מפח נפש (צילום: דמיטרי סמיונוב)

 


מרחקים גאוגרפיים הזוים

משחקי השלב האחרון של גביע המדינה, שהוא סך הכל שלב מוקדם מאוד, יצרו לנו בכל השנתונים מצב שבו קבוצות נאלצו לנסוע מרחקים עצומים כדי לשחק כדורגל. יש היגיון, שבשלב הזה של הגביע, קבוצת ילדים א' של בני אילת נסעה לקצה השני של המדינה – למשחק מול עירוני קרית שמונה? 471 קילומטרים לכיוון - זו הדוגמא הקיצונית ביותר, אבל הנה לכם עוד דוגמאות:

קבוצות ממחלקת הנוער של הפועל גדרה, מועדון שמלבד קבוצת ילדים ב' כל הקבוצות הן קבוצות "צו פיוס", נאלצו לנסוע למרחקים עצומים כדי לשחק כדורגל – הקבוצות נסעו צפונה ביום ראשון והפסידו יום לימודים. קבוצת ילדים ג' התארחה אצל מכבי אחי נצרת, קבוצת נערים ג' התארחה אצל הפועל עכו.

עוברים למחלקת הנוער של עירוני קרית גת. קבוצת הנוער התארחה בשבת אצל צעירי כפר כנא, קבוצת ילדים ב' התארחה ביום ראשון לפנות ערב אצל הפועל עמק המעיינות.

ביום שלישי לפני שבוע וחצי קבוצת ילדים ב' של הפועל עירוני צפת – שהיא קבוצת "צו פיוס", התארחה למשחק באור יהודה – דבר שאילץ שחקנים מהקבוצה להפסיד זמן לימודים מסוים. זו לא הקבוצה היחידה ששחקניה נאלצו להפסיד לימודים, בגלל נסיעות למשחקי חוץ רחוקים. ומה עם הוצאות הנסיעה, שמכבידות על הכיסים של ההורים? מה עם העייפות של קבוצות שהגיעו ישירות למשחקים, מבלי ללון בסביבה?  

הנה לכם עוד דוגמאות למרחקים גאוגרפיים עצומים שייצרה ההגרלה:

נוער - מכבי אחי נצרת התארחה במטה יהודה ועירוני מודיעין התארחה במגדל העמק.

נערים א' – סקציה נס ציונה התארחה בכרמיאל.

נערים ב' – הפועל נוף הגליל התארחה באור יהודה, עירוני טבריה התארחה בטייבה.

ילדים ב' – צעירי עילוט התארחה אצל מכבי פ"ת דרום. פרופורציה מבחינת הבדלי רמות ומרחקים גאוגרפיים? מישהו?

ילדים ג' – בית"ר חיפה הדרימה עד לאשקלון, כדי לשחק מול הפועל המקומית.

טרום א' – עירוני קרית שמונה התארחה אצל מכבי פ"ת.

אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. אם תנברו ברשימות המשחקים תוכלו למצוא עוד דוגמאות לפערים גאוגרפיים ופערים מקצועיים לא פרופורציונליים לשלב מוקדם של גביע המדינה.

 


הצפינו עד לעכו. קבוצת נערים ג' של הפועל גדרה "צו פיוס"

 

מפסידים לימודים

בהמשך לסעיף הקודם, שבו ניתנו דוגמאות על קבוצות שנאלצו להפסיד לימודים כדי להגיע למשחקים. הנה לכם עוד תוצר לוואי: מאחר וקיימת מצוקת מגרשים מוארים ויש הרבה קבוצות שעדיין לא הושלם תהליך השזרוע במגרשן, קשה מאוד למצוא אלטרנטיבות אפשריות לקיום משחקים. דוגמא טריה: ביום רביעי האחרון בית הדין של ההתאחדות לכדורגל קנס ב-500 שקלים את קבוצת נערים ב' של הפועל רהט על אי קיום המשחק מול עירוני מודיעין. לאחר שדייני בית הדין השתכנעו שהיו ניסיונות של רהט לארח את המשחק – כולל החלפת ביתיות, ניתן היתר לקיים משחק בין הקבוצות. מכאן ימשיך טל הירשהורן, מנהלה המקצועי של מודיעין: "המשחק החוזר נקבע ליום שלישי י- יום לימודים לשעה 14:30 בצהריים, לאחר שבשיחה עם ההתאחדות התבקשתי לעזור לרהט, שצריכה לדאוג למגרש עם תאורה. המועד לא תואם אלא נשלחה הודעת סמס האם אני צריך לתת יד לכך שילדים יפסידו יום לימודים?לא מדבר על זה שאף אחד מההורים לא יגיע כי זה יום עבודה רגיל . ההרגשה היא שיש הנחתות לא תיאומים ולא תקשורת. בשביל להגיע לרהט בשעה 13:30, צריך שהנערים יעזבו את בית הספר או יפסידו יום לימודים. האם זה הגיוני? יש כאן בלאגן גדול עם הורי השחקנים. למה צריך בכלל להגיע למצב הזה"?.

 


הפסידו לימודים, בשביל לנסוע עד לאור יהודה. קבוצת ילדים ב' של הפועל עירוני צפת "צו פיוס"


הפתרון: לחשוב מחוץ לקופסה

בדרג הבוגרים בשלבים המוקדמים של גביע המדינה משחקות קבוצות מליגה ג' מול קבוצות מהמחוז שאליו הן שייכות ואלה שמצליחות לזכות בגביע המחוז ולעיתים גם הפינליסטית עולות לשלב שבו הן יכולות לשחק מול קבוצות עד לדרג של ליגה א', כשחשוב להדגיש: השלב המוקדם בליגה א' ובליגה ב' מאפשר לקבוצות לשחק רק מול קבוצות מהדרג שלהן. רק אחרי כמה שלבים של משחקים בליגות הנמוכות, נכנס שלב שבו משחקות גם קבוצות מהליגה הלאומית ורק לאחר מכן, בשלב 32 הגדולות, מצטרפות קבוצות ליגת העל. מדוע במחלקות הנוער כבר מהשלבים המוקדמים ביותר, אין קריטריונים ברורים ופרופורציונליים בהיבטים מקצועיים וגאוגרפיים? מדוע ילד שעולה לראשונה לשחק בשנתוני התשיעיות בשנתון טרום א', צריך קבלת פנים בדמות תבוסה בהפרש של עשרות שערים? מדוע קבוצות צריכות לנסוע מאות קילומטרים בדרכים כדי לשחק כדורגל?.

הצעתי זאת בעבר ואציע שוב: בשניים או שלושת השלבים המוקדמים של גביע המדינה (תלוי בשנתון) צריך לשחק בפורמט של טורנירים, ללא קבוצות מהליגות הבכירות ועם דגש על קרבה גאוגרפית. טורנירים של 4 קבוצות, כל קבוצה תשחק שלושה משחקים בזמן של חצי שעה למשחק, כאשר חובה על כל קבוצה לשלב לפחות מחצית מסך המשחקים הכולל את כל שחקני הסגל. בסיום כל טורניר הזוכה תזכה בגביע ותחווה את השמחה וההנאה הזו – והיא תעפיל לשלב הבא. בחופשת סוכות וחופשת החנוכה אפשר לקיים את הטורנירים האלה של שני השלבים הראשונים. אפשר להגדיל ולעשות הפנינג לכל המשפחה, לדאוג למנחה ולהפעלות של משחקונים בין הצופים בתפר בין המשחקים, להעביר שידורים של הטורנירים בעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל – ובדרך הזו לגייס הרבה נותני חסוית שגם יעשירו את קופת ההתאחדות. אחרי שניים או שלושה שלבים, יהיה זה זמן מתאים לשלב קבוצות מהליגות הבכירות ולעבור לפורמט של משחקי נוק אאוט – וגם, כל עוד לא מדובר בשלב שמינית הגמר, יש לתת חשיבות גדולה לשיקולי המרחק הגאוגרפיים.

בתמונה התחתונה: שחקני קבוצת הבוגרים של מ.ס חצור הגלילית חוגגים זכייה בגביע מחוז הגליל העליון לפני 4 שנים

לגביע היגיון משלו
לא משעמם בבית הדין של ההתאחדות

לא משעמם בבית הדין של ההתאחדות

חדש באתר

כמדי שבוע, גם הפעם אנו מפנים זרקור לעבר העונשים שנגזרו על גורמים בקבוצות שונות, שהורשעו בעבירות אלימות בבית הדין של ההתא...