מאת: אורי שמיר - עורך האתר
חודש מאוד טעון עובר על מדינת ישראל, בכל הקשור למרקם היחסים בין יהודים וערבים - זאת בעקבות תקריות אלימות בנקודות רבות ברחבי הארץ על רקע לאומני. אם היינו צריכים עוד הוכחה ניצחת, כמה הספורט ובפרט הכדורגל זהו האמצעי הטוב ביותר לקרב ערכים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין אוכלוסיות ואפילו אהבה בחלק מהמקרים - אז הנה לכם התסריט הכי טוב שיכולתם להעלות על הדעת: השחקן היהודי היחיד בקבוצה ערבית כובש צמד שערים, שמסייעים באופן משמעותי לקבוצתו לעשות צעד ענק להבטחת ההישארות בליגה. זה בדיוק הסיפור של הכתבה הזו.
איחוד בני בקה, הנאבקת על מקומה במחוז הצפוני של הליגה הלאומית, התייצבה למשחק ביתי מול קבוצת מרכז הטבלה של הפועל עכו, כשהיא מדורגת מתחת לקו האדום ומרוחקת 2 נקודות מחוף מבטחים. עכו התייצבה בסגל מלא, עם חמישה שחקנים ערבים ו-13 שחקנים יהודים. איחוד בני בקה התייצבה למשחק עם סגל של 16 שחקנים - 15 שחקנים ערבים ושחקן יהודי אחד - הקשר יגל ביגי. טרם המשחק נערך טקס משותף, בו הקריאו שני הקפטניים קריאה בעברית ובערבית לאחווה, ספורטיביות וסובלנות בין האוכלוסיות.
בדקה ה-15, כפי שניתן לראות בסרטון זה, תרגיל בבעיטת קרן של בקה הוביל לבעיטה חזקה של יגל ביגי על סך הרחבה היישר לרשתה של עכו - שער שהעלה את בקה ליתרון 0:1 (לצפייה בשער, הקליקו כאן) רבע שעה חלפה, אדריאל גונזלס השתלט על כדור אובד מרגל של שחקן בקה - ושלח בעיטה חזקה לרשת של בקה וקבע שוויון 1:1. בדקה ה-65 שוב פעם יגל ביגי, הפעם בבעיטה מ-30 מטרים - כפי שניתן לראות בסרטון שבראש הכתבה, משלים צמד והעלה את קבוצתו ליתרון 1:2. בדקה ה-80 הגיעה תגובה של עכו, מסירת עומק לעברו של החלוץ איציק אמירה הסתיימה בבעיטה לרשת של בקה - שקבעה שוויון 2:2. בדקה ה-85 נגיעת יד ברחבת עכו הביאה לפסיקה לבעיטת פנדל, שאותה תרגם עאמר מואסי לכיבוש שער (לצפייה, הקליקו כאן), שסלל את דרכה של בקה לניצחון 2:3 - שמעלה אותה לקו האדום, מחזור אחד לסיום העונה, כשהיא מקדימה בשתי נקודות את עירוני טבריה.
יגל ביגי (בתמונה התחתונה לצד יקי גיל), גיבור המשחק, סיכם את המשחק: "משחק מעולה שלנו מבחינה קבוצתית. עמדנו טקטית כמו שצריך ולא וויתרנו על שום כדור, נלחמנו עד השנייה האחרונה ואני שמח שלקחנו את שלוש הנקודות. מבחינה אישית זה אחד מהמשחקים הטובים שלי העונה עם שני שערים, שככל הנראה משאירים אותנו בליגה. אין כיף כזה".
ביגי משתף אותנו בהתמודדות שלו ושל חבריו עם אתגרי התקופה: "אכן תקופה לא פשוטה, אבל מהרגע שכל הבלאגן התחיל, דאגו לי להכל ולא ויתרו לי על ההגעה לאימונים. דאגו לאסוף אותי מקרבת הבית לאימונים וחזרה. אני מחובר לקבוצה מהרגע הראשון כולם כמו אחים שלי ואני אוהב אותם מאוד. מהרגע הראשון האנשים בהנהלה ובקבוצה חיבקו אותי ונתנו לי הרגשה של בית - ובחודש האחרון הרגשתי את זה עוד יותר. בקה זו משפחה חמה ואני שמח להיות חלק ממנה".
