You are using an outdated browser. For a faster, safer browsing experience, upgrade for free today.
חדש באתר

איזה מתקנים ואיזה נעליים - נטו אהבה לכדורגל

שיתוף כתבה

איזה מתקנים ואיזה נעליים - נטו אהבה לכדורגל

מור רכס, בעבר כדורגלן במחלקת הנוער של בית"ר ת"א, משתף בחוויות מהעבר - בימים שבהם התנאים המפנקים שקיימים היום, היו בגדר מדע בדיוני.

מאת: מערכת האתר

עמוד הפייסבוק "סיפור על הכדור" - עמוד פייסבוק עם סיפורים מדהימים על כדורגל, פרסם פוסט מאת מור רכס - ששיחק בנעוריו במחלקת הנוער של בית"ר ת"א, פוסט ששבה את עינינו וביקשנו את אישור הכותב לשתפו. מדוע? כי הוא מחזיר רבים מאיתנו, בני ה-30 ומעלה, לימים שבהם הכדורגל היה הרבה יותר תמים ולמגרשים הגיעו ילדים ובני נוער רכובים על אופניים או בתחבורה ציבורית (לעיתים עם החלפה של 2-3 אוטובוסים לכל כיוון), בתקופה שבה לא היו נעליים של רונאלדו ומסי, מגיני זיעה ומגיני עצם של מותגים מפוצצים, לא היה תיעוד מכל זווית אפשרית של המשחקים - מהסיבה הפשוטה שלא היו סמארטפונים ומצלמת וידאו הייתה סיפור יקר. באותם ימים מעט מאוד קבוצות כדורגל בישראל, כולל בוגרים בליגה הלאומית (ליגת העל של היום), זכו להתאמן ולשחק על מגרשים ראויים. דשא סינטטי לא היה קיים אפילו במחשבות, מודעות לתחזוקת הדשא לא הייתה גבוהה - אף אחד לא ידע מה זה שזרוע, וכך רוב כדורגלני ישראל - מגילאי בית ספר לכדורגל ועד בוגרים בליגה הבכירה, מצאו את עצמם מתאמנים במגרשים עם מעט דשא, ברזיות מאולתרות (מי ידע מה זה כולר?), גדרות רעועות, יציעים מעץ שמתקלף ומה לא. אז לא היו חוזים בין שחקנים לסוכנים ובין שחקנים למועדונים, כסף לא היה חלק מהמשחק. בימים ההם לא היו טיולי בר מצווה לקאמפ נואו, מעט מאוד אנשים במדינת ישראל זכו לראות משחקים באירופה, היה מקובל לעמוד על גגות ומרפסות ולטפס על חומות ועל עצים - כדי לראות כדורגל. כל אלה יצרו סביבה שאינה עשירה בפינוקים, אך עשירה באהבה לכדורגל. 

אז לפני שנסביר מדוע, קצת רקע לטובת הקוראים הצעירים שלנו: מועדון הכדורגל של בית"ר ת"א הוקם עוד לפני קום המדינה ע"י פעילים של מחתרות יהודיות כמו האצ"ל והלח"י, שאחרי קום המדינה הסתפחו לימין הפוליטי הישראלי, זה שלימים נוצרה ממנו מפלגת הליכוד. לפני קום המדינה, בתחילת שנות ה-40, זכתה הקבוצה הבוגרת בשני גביעי מדינה. אחרי קום המדינה בשנת 1948 ועד שנת 2000, לבית"ר ת"א הייתה קבוצת בוגרים ששיחקה בשתי הליגות הבכירות - לרוב בליגה הלאומית (ליגת העל של היום). למחלקת הנוער של בית"ר ת"א היה מגרש אימונים בקרבת שכונת תל כביר בדרום ת"א ובשכונת רמת החייל בחלק הצפוני של העיר. בית"ר ת"א הייתה קבוצה עם קהל מועט של עשרות אוהדים בלבד, אך קבוצה שהפתיעה לא מעט בכדורגל הישראלי והצליחה לעשות בהרבה עונות דברים יפים לעומת המשאבים הדלים שעמדו לרשותה, הרבה בזכות שחקני בית מוכשרים שגדלו בשורותיה. בעשור שבין שנת 2000 ל-2010 התאחדו מועדוני הכדורגל של בית"ר ושמשון ת"א למועדון אחד - עם קבוצת בוגרים ששיחקה רוב הזמן בליגה הארצית (ליגה א' של היום) והספיקה לשחק גם בליגה הלאומית, עד שבשנת 2010 נפרדו דרכיהם של שני המועדונים, שמשון חזרה להיות מועדון בפני עצמו ובית"ר ת"א התאחדה עם עירוני רמלה ויצרה את בית"ר ת"א-רמלה, עד אשר נפרדו המועדונים בקיץ 2019 - רמלה המשיכה לדרך עצמאית כמ.ס רמלה ובית"ר ת"א התמזגה עם מכבי בת ים לחיבור שיצר את בית"ר ת"א-בת ים, לה קבוצת בוגרים בליגה הלאומית. 

עכשיו, נעבור לפוסט המדהים של מור רכס - שפורסם בעמוד הפייסבוק "סיפורו על הכדור".

גדלתי בבית"ר ת"א זכרונה לברכה. מבחינת תנאים לא חלמנו להתחרות עם שאר המועדונים באזור, אך מבחינת נשמה וזכרונות מבטיח לכם שתחברו את כל האימפריות של הסביבה ולא תגיעו לרבע ממה שהיה לנו. דשא נוצץ וירוק, גם לא ממש היה.. בקיץ היינו חוזרים עם שפשופים וחתכים של קילומטר על הרגליים, אלו הרטובים שלא מאפשרים לך להתקלח שנה או לשים ג'ינס שנתיים. אבל עם כל הכבוד לימי החמסין בבית"ר, החורף היה גולת הכותרת עבורנו..

מגרש "הדשא" ( חול ) היה נהפך בשניות לביצת בוץ טובעני הודות למערכת הניקוז "המשוכללת" והקרבה לנחל הירקון הסמוך שתמיד עלה על גדותיו. כל גליץ' הפך לשחייה צורנית והסיד הרטוב והדביק בצידי המגרש הפך את ברי המזל שעלו בהרכב לאינדיאנים משבט האפאצ'י. ההורים האמיצים והמעטים שכן הגיעו למשחקים כמעט אף פעם לא נהנו מכדורגל משובח, אך הם זכו לראות את הילדים שלהם נלחמים מכל הלב, בכל פעם מחדש.

בסיומם של המשחקים באותם ימי חורף היה לנו טקס קבוע. עומדים ליד הברז המפורק שהיה צמוד לקראוון השחקנים, דופקים שלוק של חלודה קרירה ומורידים בצינור את טונת הבוץ שכיסתה את הנעליים. שחקן אחרי שחקן היינו עומדים בשורה כמו חיילים, שותים, שוטפים ונכנסים לחדר להחליף לטרנינג עם תה חם של אימא אורנה.

הבוץ כמעט אף פעם לא נעלם מהנעליים וגם לא מהמדים אחרי הכביסה. גם הזכרונות המתוקים האלו לעולם לא יעלמו.

 

 

אוהד בק - אימון מנטלי באזור גוש דן וירושלים

 

כל כדורגלן חולם להביא את היכולות הגבוהות שהוא מציג באימון ישירות לרגע האמת בשבת, כי כישרון כבר יש לך, אז מה חסר? אני אוהד בק, מאמן מנטלי המתמחה בהבאת היכולות מהאימון למשחק, ניסיון של כ-8 שנים כשחקן וכאיש צוות במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, מאסטר ב-NLP ומאמן מנטלי מטעם האונ' הפתוחה. בתהליך איתי נעבוד על המרכיבים שיביאו אותך להצלחה: נבנה ביטחון עצמי חזק, נפתח חוסן מפני מתחים ופחד מכשלונות, ובעיקר – נגיע יחד לפריצת דרך שאפילו לא חלמת עלייה. 

 

פרטים ליצירת קשר: טלפון: 054-4968724. להמלצות מצד שחקני בית"ר ירושלים - הקליקו כאן , לערוץ היוטיוב שלי - הקליקו כאן, לערוץ הפייסבוק שלי -הקליקו כאן, לערוץ האינסטגרם שלי - הקליקו כאן .



איזה מתקנים ואיזה נעליים - נטו אהבה לכדורגל
מתחילים עונה ללא עיכובים

מתחילים עונה ללא עיכובים

חדש באתר

בתום ישיבה עם הנוגעים בדבר החליטה הנהלת ההתאחדות לכדורגל, שנכון לעכשיו שעונת 20/21 תצא במועד המקורי.

מהקווים באהבה - סהר גרינברג

מהקווים באהבה - סהר גרינברג

חדש באתר

פינת המאמנים שלנו שמחה לארח את סהר גרינברג, מאמן כדורגל ואיש חינוך, שעומד בראש תוכנית מנהיגות משמעותית בכדורגל.

גביע הטוטו - לאומית, ברכת בכורות

גביע הטוטו - לאומית, ברכת בכורות

חדש באתר

חגיגת כיבוש שערי בכורה שחקנים, ששיחקו בעונה שעברה בליגת העל לנוער. מור קקון כבש צמד במשחק הניצחון של הפועל נוף הגליל על ...